the hidden track [01]

..................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................

נשלח ע"י (((*.*))) בSaturday-3:23 PM
בשנת 1977 החלו השמועות, מהר מאוד החלטתי לשתף פעולה.
29 שנים באותו עיגול שחור וגדול....באותה שגרה, הפחד מה-30 גם כן עשה את שלו.
הגיע הזמן למרוד, הגיע זמן האנרכיה.

Labels:

נשלח ע"י (((*.*))) ב-3:22 PM
ארזתי את המזוודות וטסתי להולנד, מבעד לחלונות הזכוכית ב"פיליפס" ראיתי דבר מה חדש לי לחלוטין,
קרני לייזר,
C o u s c o u s e ? ! ? איך נלחצתי.... , F י ר F ר ת י ,
אבל צלקות שריטות המחט הזכירו לי שלסבול בשביל האמנות זה חלק מהייעוד שלי.
(לא סתם אנשים מכנים אותי "נשמה") .

Labels: ,

נשלח ע"י (((*.*))) ב-3:22 PM
חבורת ההולנדים שהגתה את הרעיון להשתמש באור ולייזר על מנת להפיץ אותי בין הבריות הייתה בטראנס של בדיקות שונות ומשונות, והתחבטה האם כדאי להמציא לי גוף חדש.
חומרים וגדלים שונים נבדקו למעני.
הטכנולוגיה החדשה הבטיחה לדחוס הרבה יותר ממני על שטח פיזי קטן יחסית, בתחילה חשבו שטוב לי עם היקף הגוף של 30ס"מ קוטר שלי אבל הגיעו למסקנה שאף אחד לא ירצה כל-כך הרבה ממני על חתיכה אחת.
איש בשם לו אוטנס היה מי שהחליט שהגיע הזמן לדיאטה רצינית, אחרת משתמשים לא ירצו בי.
הטענה הייתה שהיקפי החדש צריך להיות קטן יותר פיזית, אך לאפשר רק מעט יותר זמן נגינה מהתקליט,
שזה מה שאנשים באמת רוצים.

Labels: ,

נשלח ע"י (((*.*))) ב-3:20 PM
בזמן שהסתובבתי בעולם, עד שהחברים יתקדמו, דוחפת באפי החל באבקות וכלה בסיכות ביטחון, החליטו בפיליפס להשאיר אותי במצב סטריאו. (שעדיף בינינו על הקוודרופוניה ההו כה טרנדית אך מתישה). אבל לא רק דיאטה נדרשה , גם שינוי אישיות מפתיע. השנה הייתה 1978 , כן? המילה "דיגיטלי" נשמעה לי קצת מצחיקה בהתחלה אבל בין סטרופוואפל אחד למשנהו הבנתי שאני הולכת לעבור טרנספורמציה רצינית. הצלחתי להבין שהולכים לרסק אותי לחתיכות ולחבר אותי חזרה. במקום גוף שלם אחד שהייתי בהקלטה אנלוגית, כל שנייה ממני תתורגם למספרים בינאריים, אפס ו-אחד, אשר יתורגמו חזרה לצלילים בשביל המאזינים.

את כל אותו הסתיו ביליתי הלוך וחזור על שולחן הניתוחים. במרץ 1979 יצאתי את חומות בית-החולים להופעה ראשונה בפני קהל. לבשתי את צליליה של הסימפוניה הבלתי גמורה של שוברט, וההקלטה הדיגיטלית הוצגה לעולם.

ואז התקשרו היפנים.

Labels: , ,

נשלח ע"י (((*.*))) ב-3:18 PM
היפנים היו רציניים מאוד; רצו לאחד כוחות, רצו ליצור סטנדרט אחיד של אודיו דיגיטלי, ברמה אחת גבוהה יותר ממה שכבר השיגו אנשי פיליפס. הוחלט שכל שנייה תישא 44000 ביטים (ייצוגים מספריים בינאריים) .

עכשיו היה צריך להחליט כיצד יוטבע המידע על הגוף החדש שלי. להפתעתי הוחלט שמה שטוב לקולנוע טוב גם לי, וכהמשך ללייזר דיסק, הוחלט שעל גופי המנצנץ יוטבעו שקעים ובליטות, אשר ייצגו את המידע הבינארי, שכך הלייזר יוכל לקרוא מגופי, שקעים ובליטות, קצת כמו כתב ברייל, אירוני משו, אבל עובד.

ללייזר שנבחר קראו GaAs מכיוון שהוא היה בעל תוחלת החיים הארוכה ביותר והיה בחור די זול, שלא לומר המוני. כמו כן דאגו לסדר לו עדשה טובה כדי שאני והוא נוכל לדבר בלי אי-הבנות.

Labels: ,

נשלח ע"י (((*.*))) ב-3:17 PM
עד שלהי 1979 אני לא חיפפתי בדיאטה....קפצתי, נענעתי ונדנדתי ולא הפסקתי עד שקיבלתי קוטר של 11.5ס"מ בלבד, מה שאיפשר שעה ממני על כל דיסק.
יפני מסוני בשם נוריו אוהאגה ביקש להקשיב לי קצת יותר טוב.
אהבתו לצד הקלאסי שלי גרמה לו לדרוש שגופי החדש יוכל להכיל את הסימפוניה התשיעית של בטהובן, בביצוע הפילהרמונית של ברלין. ביצוע בן 66 דקות.
הצוות הגדיל לעשות ומצא שהביצוע הארוך ביותר של הקלאסיקה הזו הוא בן 74 דקות. כך הוחלט על זמן הנגינה, ואני נדרשתי להשמין ב 5 מ"מ כדי להכיל עוד זמן. לא התנגדתי, גם ככה אנשים דיברו עליי במונחים של "מינימליזם" וכאלה באותה תקופה, וגוף של 12 ס"מ דווקא הלם אותי יופי.

Labels: , , ,

נשלח ע"י (((*.*))) ב-3:16 PM
בשנת 1980 חזרנו להולנד וסוף סוף שם החיבה של גופי החדש, "קומפקט דיסק", (תקליטור בעברית אם אתם מתעקשים) נהיה רשמי. ביוני אותה שנה כל שסופר פה עד כה, נאסף לתוך "הספר האדום". הרגשתי מוכנה לחצות את היער החוצה אל העולם הגדול, אבל נאלצתי לחכות.
פיליפס וסוני יצאו לפתח נגנים עבור גופי החדש והפוליקרבונטי, "תקשרו אלי " אמרתי, וחזרתי לאקס המיתולוגי, הויניל השחרחר.

Labels: , ,

נשלח ע"י (((*.*))) ב-3:16 PM
השנה שנת 1981, וכמו כל הילדים באמריקה, התקליט ואני חזרנו להזיע ביחד, על אף חשדותיו שאני כבר אינני רוצה בו. באוגוסט בעודנו עטופים בכל אותן שמיכות (פיקה, פיקה) מסורבלות שלו הפציע על מרקע הטלוויזיה mtv .
קשה לי לתאר את התחושה של הידיעה שתוך זמן מה כל יצירה שלי תכיל גם ייצוג ויזואלי נע. היא הייתה מרגשת ומפחידה כאחד, ובעוד הטלוויזיה כובשת עבורי עוד ועוד אוזניים, מבלי שהתכוונתי , התקליט הבין שאהבתנו הוכתמה לעד.
כך, בעודי נדהמת מmtv מחד, ומנסה להשתלב בעידן המחשב עם כל מיני יוצרים אקספרימנטליים מאידך, פיליפס וסוני סיימו את עבודתם, ובנו לי בית לתפארת, שיוכל להכיל את גופי החדש והעדכני. (מזל שחשבו על זה בזמן לעידן ה mtv )

Labels: , , ,

הכותרת the headline

נשלח ע"י (((*.*))) בWednesday-11:19 AM
קצת טקסט
a bit of text