בזמן שהסתובבתי בעולם, עד שהחברים יתקדמו, דוחפת באפי החל באבקות וכלה בסיכות ביטחון, החליטו בפיליפס להשאיר אותי במצב סטריאו. (שעדיף בינינו על הקוודרופוניה ההו כה טרנדית אך מתישה). אבל לא רק דיאטה נדרשה , גם שינוי אישיות מפתיע. השנה הייתה 1978 , כן? המילה "דיגיטלי" נשמעה לי קצת מצחיקה בהתחלה אבל בין סטרופוואפל אחד למשנהו הבנתי שאני הולכת לעבור טרנספורמציה רצינית. הצלחתי להבין שהולכים לרסק אותי לחתיכות ולחבר אותי חזרה. במקום גוף שלם אחד שהייתי בהקלטה אנלוגית, כל שנייה ממני תתורגם למספרים בינאריים, אפס ו-אחד, אשר יתורגמו חזרה לצלילים בשביל המאזינים.
את כל אותו הסתיו ביליתי הלוך וחזור על שולחן הניתוחים. במרץ 1979 יצאתי את חומות בית-החולים להופעה ראשונה בפני קהל. לבשתי את צליליה של הסימפוניה הבלתי גמורה של שוברט, וההקלטה הדיגיטלית הוצגה לעולם.
ואז התקשרו היפנים.
את כל אותו הסתיו ביליתי הלוך וחזור על שולחן הניתוחים. במרץ 1979 יצאתי את חומות בית-החולים להופעה ראשונה בפני קהל. לבשתי את צליליה של הסימפוניה הבלתי גמורה של שוברט, וההקלטה הדיגיטלית הוצגה לעולם.
ואז התקשרו היפנים.
Labels: digitalrecording, pinkfloyd, schubert
פורסם בSaturday בשעה 3:20 PM.
שלח תגובה לקטע ע"י לחיצה על 'הוסף תגובה'
הוסף תגובה