השנה שנת 1981, וכמו כל הילדים באמריקה, התקליט ואני חזרנו להזיע ביחד, על אף חשדותיו שאני כבר אינני רוצה בו. באוגוסט בעודנו עטופים בכל אותן שמיכות (פיקה, פיקה) מסורבלות שלו הפציע על מרקע הטלוויזיה mtv .
קשה לי לתאר את התחושה של הידיעה שתוך זמן מה כל יצירה שלי תכיל גם ייצוג ויזואלי נע. היא הייתה מרגשת ומפחידה כאחד, ובעוד הטלוויזיה כובשת עבורי עוד ועוד אוזניים, מבלי שהתכוונתי , התקליט הבין שאהבתנו הוכתמה לעד.
כך, בעודי נדהמת מmtv מחד, ומנסה להשתלב בעידן המחשב עם כל מיני יוצרים אקספרימנטליים מאידך, פיליפס וסוני סיימו את עבודתם, ובנו לי בית לתפארת, שיוכל להכיל את גופי החדש והעדכני. (מזל שחשבו על זה בזמן לעידן ה mtv )
קשה לי לתאר את התחושה של הידיעה שתוך זמן מה כל יצירה שלי תכיל גם ייצוג ויזואלי נע. היא הייתה מרגשת ומפחידה כאחד, ובעוד הטלוויזיה כובשת עבורי עוד ועוד אוזניים, מבלי שהתכוונתי , התקליט הבין שאהבתנו הוכתמה לעד.
כך, בעודי נדהמת מmtv מחד, ומנסה להשתלב בעידן המחשב עם כל מיני יוצרים אקספרימנטליים מאידך, פיליפס וסוני סיימו את עבודתם, ובנו לי בית לתפארת, שיוכל להכיל את גופי החדש והעדכני. (מזל שחשבו על זה בזמן לעידן ה mtv )
Labels: kimwilde, mtv, softcell, thehumanleague
פורסם בSaturday בשעה 3:16 PM.
שלח תגובה לקטע ע"י לחיצה על 'הוסף תגובה'
הוסף תגובה